מסיר שומנים תעשייתי
מסיר שומנים תעשייתי הוא לא מוצר אחד אלא קטגוריה שלמה של חומרים, כל אחד מותאם לסוג לכלוך ספציפי, לסוג משטח מוגדר ולתנאי שימוש שונים. ג'ריקן 20 ליטר של דגריזר מרוכז עובד ביחס דילול 1:30 לרצפות יומיות, ועד 1:5 לשומן שרוף על מנדפים תעשייתיים. הפרש בדילול של פי שש מייצר הפרש של פי שש בעלות לטון, ואם הדילול שגוי, התוצאה לא תהיה טובה יותר.
מ.ש.ע.ר כימיקלים מייצרת ומשווקת חומרי ניקוי לתעשייה מאז 1987, עם אישורי משרד הבריאות לשימוש במגע עם ציוד בתעשיות המזון ואישור המשרד להגנת הסביבה לחומרים ביודגרדביליים. המידע שלהלן נועד לסייע למנהלי תחזוקה ורכש לבחור את החומר הנכון, לפי הפרמטרים הטכניים הרלוונטיים.
המאמר מכסה את ההבדלים בין סוגי הדגריזרים, יחסי הדילול הנכונים לכל יישום, התאמת חומר למשטח, דרישות הרגולציה לתעשיית המזון, ציוד המגן הנדרש ושאלות נפוצות מהשטח.
במאמר זה
- ההבדל הכימי בין מסיר שומנים תעשייתי לחומרי ניקוי ביתיים
- סוגי דגריזרים לפי pH, בסיס כימי וסוג לכלוך
- יחסי דילול נכונים וזמני מגע לפי יישום
- התאמת חומר למשטח – נירוסטה, אלומיניום, אפוקסי ובטון
- דרישות רגולציה מיוחדות לתעשיית המזון ובתי חולים
- ציוד מגן אישי נדרש ועקרונות ניהול שפכים
תוכן העניינים
- מוצרים מומלצים מהקטלוג
- מהו מסיר שומנים תעשייתי ולמה אין טעם לנסות חומר רגיל
- איך בוחרים לפי המשטח, לא לפי עוצמת השומן
- בסיס מים מול בסיס ממס
- יחס דילול וזמן מגע
- שטיפה בלחץ, מקציפי קצף ושיטות יישום
- גיליון בטיחות וציוד מגן אישי
- תעשיית המזון ודרישות הרגולציה
- מניעת שאריות וניהול שפכים
- מוצרים נוספים בקטלוג מ.ש.ע.ר
- שאלות ותשובות מהשטח
- איך מתאימים חומר לסקטור הספציפי
- טעויות נפוצות שעולות יקר
מוצרים מומלצים מהקטלוג

מוצרי ניקוי תעשייתיים של מ.ש.ע.ר כימיקלים – ייצור בהתאמה אישית מאז 1987
מהו מסיר שומנים תעשייתי ולמה אין טעם לנסות חומר רגיל
סבון ביתי בנוי על שילוב של חומרים פעילי שטח בריכוז שמתחת ל-5 אחוז ברוב המקרים. מסיר שומנים תעשייתי, הנקרא בפרקטיקה המקצועית גם דגריזר תעשייתי, מכיל ריכוז של 15 עד 35 אחוז חומרים פעילים, יחד עם ביוצי אלקלי כמו מטא-סיליקט נתרן או פוטסיום הידרוקסיד, מסירי קשיות מים ולעיתים ממסים מסוג גליקול אתר.
ההבדל הפונקציונלי הוא ביכולת לחתוך מולקולות שמן הידרופוביות. שומן לא מתערבב במים ודוחה אותם. דגריזר עוטף את מולקולת השומן בקצוות פעילי השטח שלו ויוצר תחליב יציב שניתן לשטיפה. בלי הריכוז הזה, אין חיתוך – רק מריחה.
בקטגוריית מסירי השומנים התעשייתיים קיימות מספר משפחות של חומרים. אלקליים חזקים לשומן מאכל ולגריז ירוק, ממיסים אורגניים לזפת ולשרידי דבק, ואנזימטיים לשומן ביולוגי במערכות ביוב. הבחירה בין המשפחות נגזרת מסוג הלכלוך, לא מעוצמת הריח או מצבע האריזה.
| סוג מסיר | טווח pH | סוג לכלוך מומלץ | מגבלת משטח |
|---|---|---|---|
| אלקליני חזק | 12-14 | שומן מאכל, שומן שרוף, פיח | לא לאלומיניום ואבץ |
| אלקליני בינוני | 9-11 | שמן מכונות, גריז קל | מתאים לרוב המתכות |
| ממיס (סולבנט) | נייטרלי | זפת, דבק, שמן הידראולי עבה | לא לפלסטיק רגיש, גומי |
| אנזימטי | 7-8 | שומן ביולוגי, שאריות מזון | דורש טמפרטורה 30-40 צלזיוס |
איך בוחרים לפי המשטח, לא לפי עוצמת השומן
הטעות הראשונה שמנהלי תחזוקה עושים היא לבחור את החומר החזק ביותר שמוצאים וליישם אותו על כל משטח במפעל. כעבור שמונה חודשים, רצפת האלומיניום במחסן מנוקבת כמו גבינה שווייצרית.
נירוסטה עמידה בפני אלקליים חזקים, אבל דורשת שטיפה יסודית במים נטולי כלור. שאריות של מסיר שומנים על נירוסטה שמתייבשות תחת אור שמש יוצרות כתמי מינרלים שכמעט בלתי ניתנים להסרה. הניסיון להסיר אותם בחומצה גורם לקורוזיה מקומית – מה שמכונה pitting corrosion.
אלומיניום נפגע מחומרים אלקליים בכל ריכוז שמעל pH 11. מוסך שעבד שש שנים עם דגריזר אלקליני חזק על מגשי אלומיניום גילה שתחתית המגשים נמסה בהדרגה, וכל הסט הוחלף תוך שנתיים.
רצפות אפוקסי ובטון דורשות שטיפה כפולה כדי למנוע שאריות סבוניות. שאריות אלה גורמות להחלקה. לפני שימוש בחומר חדש, מבצעים בדיקת נקודה (Spot Test) על שטח של 20 על 20 ס"מ במקום פחות נראה, ממתינים את זמן המגע המלא, שוטפים ובודקים אחרי 48 שעות.

בדיקת נקודה לפני יישום נרחב – שלב הכרחי בשימוש בכל חומר חדש
בסיס מים מול בסיס ממס
מסיר שומנים על בסיס מים מכיל פעילי שטח, מסירי קשיות וביוצים אלקליים. הוא בטוח יחסית לשימוש בשטחים סגורים, אינו דליק, וניתן לשטיפה במים רגילים. החיסרון שלו הוא חדירה מוגבלת לשכבות שומן עבות שיובשו על משטח חם.
מסיר שומנים על בסיס ממס, הנקרא גם ממיס שומנים תעשייתי, חודר לשומן יבש תוך שניות. הממיסים הנפוצים הם דיגליקול אתר, גליקול אתר וטרפנים. החיסרון העיקרי הוא נקודת הבזק נמוכה – לעיתים מתחת ל-60 צלזיוס – מה שמחייב אוורור פעיל ואיסור שימוש בקרבת מקורות הצתה. במוסכים שעובדים עם מסיר גריז ושמנים על בסיס ממס, חובה להפעיל מפוחי יניקה ולעבוד עם מסכות חצי-פנים עם מסנני A2.
| קריטריון | בסיס מים | בסיס ממס |
|---|---|---|
| חדירה לשומן יבש | בינונית | גבוהה מאוד |
| דליקות | אינו דליק | דליק, נקודת הבזק 40-80 צלזיוס |
| קלות שטיפה | גבוהה | דורש שטיפה כפולה |
| אישור לסביבת מזון | זמין | מוגבל מאוד |
| השפעה על גומי ופלסטיק | מינימלית | עלולה לפורר |
יחס דילול וזמן מגע
הכלל הוא פשוט. מתחילים מהריכוז הנמוך ביותר שמופיע על התווית, מבצעים בדיקה על אזור קטן, ועולים בהדרגה רק אם לא הושגה תוצאה. ריכוז גבוה לא מאיץ את התגובה אחרי נקודה מסוימת – הוא רק מגדיל את העלות ואת הסיכון לנזק למשטח.
לדגריזר אלקליני סטנדרטי, יחסי הדילול הנפוצים הם 1:30 לרצפות יומיות, 1:15 לציוד עם שומן מצטבר, ו-1:5 לניקוי שבועי של מנדפים עם שומן שרוף. מתחת ל-1:5, החומר מתחיל להשאיר שאריות יבשות שקשה להסיר.
למה זמן מגע חשוב יותר מריכוז
תגובה כימית של מסיר שומנים על שומן דורשת זמן. 5-10 דקות הוא הטווח התקני לרוב היישומים. פחות מזה, החומר לא הספיק לפרק את השומן. יותר מזה, הוא מתחיל להתייבש על המשטח ויוצר שכבת קרום שמקשה על הניקוי.
טמפרטורה משנה את כללי המשחק. כל עלייה של 10 מעלות צלזיוס מכפילה את קצב התגובה הכימית. דגריזר ב-40 צלזיוס יפעל פי שניים מהר יותר מאשר ב-30 צלזיוס. במפעלים שמשתמשים במים חמים לשטיפה, אפשר להוריד את הריכוז בחצי ולקבל את אותה תוצאה, חיסכון שמסתכם בעשרות אלפי שקלים בשנה במפעל בינוני.
שטיפה בלחץ, מקציפי קצף ושיטות יישום מכניות
על משטחים אופקיים, התזה ידנית עם משאבת לחץ מספיקה. על מנדפים, קירות מטבחים תעשייתיים וגופי מכונות ייצור, צריך מערכת שמאריכה את זמן המגע. כאן נכנסת ההקצפה.
מקציף קצף מערבב את החומר עם אוויר תחת לחץ ויוצר קצף יציב שנדבק למשטח אנכי למשך 10-20 דקות. במשך הזמן הזה, החומר ממשיך לעבוד על השומן בלי לזלוג למטה. זו השיטה הסטנדרטית בתעשיית המזון לניקוי בין משמרות. DE1000 של מ.ש.ע.ר הוא חומר שעובד טוב גם בהקצפה וגם ביישום ידני, ומשמש במפעלי מזון ובמוסכים כאחד.
שטיפה בלחץ אחרי זמן המגע היא הקריטית. לחץ של 80-120 בר מספיק להסרת השומן המפורק בלי לפגוע במשטחים. מעל 150 בר, יש סיכון לפגיעה באטמים, באיטומים סיליקוניים ובסימוני בטיחות מודבקים.
גיליון בטיחות וציוד מגן אישי
לפני שעובד נוגע בג'ריקן של מסיר שומנים תעשייתי, חובה לקרוא את גיליון הבטיחות (SDS) של המוצר. סעיף 8 ב-SDS עוסק בבקרת חשיפה ובמיגון אישי, ומפרט בדיוק איזה ציוד נדרש לעבודה עם החומר הספציפי.
ציוד המגן הבסיסי לעבודה עם דגריזר אלקליני כולל כפפות ניטריל בעובי 0.4 מ"מ לפחות, משקפי מגן עם הגנת התזה צידית, סינר PVC עמיד לכימיקלים ונעלי בטיחות עם סוליה אנטי-החלקה. באזור סגור, מתווספת מסכת חצי-פנים עם מסנן ABEK או A2.
כפפות לטקס דקות לא מתאימות לעבודה עם חומרים אלקליניים. הן נמסות תוך דקות בקשר עם חומר אלקליני בריכוז גבוה, וכוויה כימית בכף היד היא תוצאה שניתנת למניעה במאה אחוז.
| סוג חומר | כפפות | הגנת עיניים | הגנה נשימתית |
|---|---|---|---|
| אלקליני חזק (pH 12+) | ניטריל 0.4 מ"מ | משקפי מגן עם צד | לא נדרשת באוורור פתוח |
| ממיס (סולבנט) | ניטריל 0.6 מ"מ או ויטון | מסכת פנים מלאה | מסנן A2 חובה |
| חומצי (pH מתחת ל-3) | ניאופרן או ויטון | מסכת פנים מלאה | מסנן E1 או ABEK |
תעשיית המזון ודרישות הרגולציה

חומרי ניקוי לתעשיית המזון חייבים עמידה בדרישות רגולציה מיוחדות של משרד הבריאות
במפעל מתכת אפשר לעבוד עם כל דגריזר אלקליני שעומד בתקני בטיחות בסיסיים. במפעל מזון, חומר הניקוי חייב להיות מאושר למגע עם משטחי ייצור מזון אחרי שטיפה. אישור משרד הבריאות בישראל הוא הדרישה הבסיסית. מ.ש.ע.ר כימיקלים מחזיקה באישורי משרד הבריאות לייצור חומרי ניקוי הבאים במגע עם ציוד בתעשיות המזון, ובתקן ISO 9001-2015.
שטיפה מלאה אחרי יישום הדגריזר היא קריטית למניעת זיהום צולב. שאריות של חומר אלקליני על משטח חיתוך בשר יכולות לגרום לתגובה כימית עם השומן הטבעי של הבשר, ולשנות את הטעם ואת הצבע של המוצר הסופי. נהלי השטיפה הסטנדרטיים במפעלי בשר מחייבים שני סבבי שטיפה במים זורמים אחרי כל ניקוי כימי.
מפעל בשר עובד עם שומן בעלי חיים, שמתקשח על משטחים קרים ויוצר שכבה כמעט בלתי חדירה. הדגריזרים המתאימים הם אלקליים חזקים בריכוז 1:5 עד 1:10, בהקצפה, עם זמן מגע של 15 דקות. מי השטיפה מחוממים ל-60 צלזיוס.
מניעת שאריות וניהול שפכים
שאריות חומר ניקוי הן הסיבה השכיחה ביותר לתלונות אחרי ניקוי תעשייתי. רצפה שמרגישה דביקה, ריח סבוני שלא יורד, כתמים לבנים שמופיעים אחרי ייבוש – כל אלה סימנים לדילול לא נכון או לשטיפה חלקית.
טכניקת השטיפה הנכונה היא בכיוון אחד, לא הלוך וחזור. מים זורמים סוחפים את החומר אל פתח הניקוז. שטיפה הלוך וחזור מפזרת את השאריות חזרה על המשטח. אחרי שטיפת המים הראשונה, ממתינים שתי דקות ושוטפים שוב. השטיפה השנייה מסירה שאריות מינרלים שלא יצאו בסבב הראשון.
ניהול שפכי תעשייה
שפכים שמכילים שאריות מסיר שומנים אלקליני אינם תמיד מתאימים להזרמה ישירה למערכת הביוב העירונית. חלק מהרשויות המקומיות מחייבות מפעלים להתקין מפריד שומנים לפני נקודת החיבור לביוב, וחלקן מחייבות גם ניטרול pH מקדים. נהלי המשרד להגנת הסביבה והרשות המקומית גוברים על המלצות היצרן. חלק ממוצרי מ.ש.ע.ר מאושרים כביודגרדביליים ומתפרקים ביולוגית, וניתן להזרים אותם למערכת הביוב לפי תנאי האישור הספציפיים של כל מוצר.
מוצרים נוספים בקטלוג מ.ש.ע.ר
איך מתאימים חומר לסקטור הספציפי
מוסך אוטו עובד עם שמן הידראולי, גריז מכני וזפת. במוסכים מקצועיים נעשה שימוש בדגריזרים על בסיס מעורב – מים עם תוספת ממיס בריכוז 5-10 אחוז. השילוב הזה נותן חדירה לגריז עבה בלי הסיכון של ממיס טהור.
בית חולים דורש חומרי ניקוי עם רישוי מיוחד. חומרי הניקוי לרצפות אזורי חיטוי ואזורי ניתוח חייבים אישור משרד הבריאות ותאימות לחיטוי משולב. הדגריזר לאזורי שירות, מטבחים ופירים, נבחר על בסיס עמידות באלקליות בינונית.
חלק מהיצרנים בארץ, כולל מ.ש.ע.ר, מייצרים גם בהזמנה אישית (private label). אם הקו הייצורי דורש ריכוז ספציפי או שילוב פעילי שטח לא סטנדרטי, אפשר להזמין ייצור מותאם. מחקר ופיתוח של החברה נעשה בשיתוף מעבדות מחקר, מה שמאפשר התאמה לתקנים בינלאומיים גם עבור מפעלי ייצוא.
טעויות נפוצות שעולות יקר
הטעות הראשונה היא להניח שיותר חומר שווה ניקוי טוב יותר. ריכוז של 1:5 במקום 1:30 לא ינקה פי שש יותר. הוא יבזבז פי שש יותר חומר, ישאיר שאריות, ויחייב שטיפה כפולה. חישוב עלות של דילול שגוי במפעל בינוני מגיע לעשרות אלפי שקלים בשנה, בלי לספור את שעות עובד הנוספות.
הטעות השנייה היא להחליף חומר על בסיס המלצה של עובד חדש, בלי לקרוא את ה-SDS. חומר שנראה דומה על המדף יכול להכיל הרכב כימי שונה לחלוטין. החלפת דגריזר אלקליני בחומר חומצי על ידי טעות, בלי לזהות את ההבדל, גרמה במקרים מתועדים לנזק בלתי הפיך לציפויי בטון.
הטעות השלישית היא דילוג על בדיקת נקודה. כל חומר חדש, גם אם נראה זהה לחומר הישן, עובר בדיקת 48 שעות לפני יישום נרחב. זה לוקח דקה לבצע ויכול לחסוך שיפוץ של מאות אלפי שקלים.
הטעות הרביעית, שפחות מדברים עליה, היא ערבוב בין שני חומרים. ערבוב של חומצי עם אלקליני יוצר תגובה אקסותרמית עם שחרור גזים, לעיתים רעילים. ערבוב של מסיר שומנים עם חומר כלורי יוצר גז כלור. בין שני ניקויים שונים, שוטפים את האזור היטב במים לפני החלפת החומר.
שאלות ותשובות מהשטח
סיכום
בחירת מסיר שומנים תעשייתי נכון תלויה בשלושה פרמטרים שחייבים להיבדק לפני כל רכישה – סוג הלכלוך, סוג המשטח ודרישות הרגולציה של הסקטור. דילול נכון, זמן מגע מספיק ושטיפה כפולה מכפילים את יעילות כל חומר שנבחר. מ.ש.ע.ר כימיקלים זמינה לייעוץ טכני ולאספקת חומרים בהתאמה אישית, לפי הצרכים הספציפיים של המפעל.
לפרטים נוספים, הזמנת דוגמיות או בקשת הצעת מחיר לכמויות תעשייתיות, ניתן לפנות ישירות דרך אתר החברה או בטלפון 09-8784392.